מלון NEMA Design Hotel & Spa כרתים

המלצה על מלון NEMA Design Hotel & Spa

לא יודעת איך זה קורה שכל שנה מחדש אני אומרת לעצמי שהקיץ אגיע לאי חדש, ושוב מוצאת את עצמי בכרתים.

אבל מה שטוב, שבכל פעם מחדש אני מגיעה למקום שעוד לא הייתי בו בכרתים ושלאי הזה יש תמיד משהו טוב להציע.

לטוס בתקופת קורונה זה לא דבר של מה בכך.

טפסים מפה ועד אתונה, דאגתי להכל ובכל זאת קרה שאני, אורית לב, אלופת הטיסות ובתי המלון, הוחזרתי בבושת פנים הביתה ולא עליתי לטיסה מכיוון ששכחתי טופס אחד חשוב מאוד, טופס אישור הכניסה ליוון.

ואם זה לא מספיק, המלון החדש, הראשון מתוך השניים שהזמנתי, זה מהניילונים, שהייתי אמורה לחנוך בכרתים, לא נפתח בכלל! את זה , בשיא חוצפתם, הם הודיעו לי ברגע האחרי הרגע האחרון. כלומר, אם לא היו מחזירים אותי הביתה, הייתי נוחתת בהירקליון, נוסעת 3 שעות למלון בדרום האי ומגיעה לאתר בניה.

כך שמצאתי את עצמי בחזרה בבית, עצבנית רצח מול המחשב, בחצות, מחכה לקבל את האישור היווני (קיבלתי) מזמינה טיסה חדשה (מצאתי) משכירה רכב חדש כי המניאקים ביטלו את ההזמנה עם דמי ביטול מופרכים ומחפשת מלון חדש לעוד כמה שעות! כמעט יצאו לי טחורים מעצבים, אבל אם כבר לחץ, עדיף לחץ ביוון. אקדים את המאוחר ואומר שזו הייתה חופשה מושלמת!!! מה זה מושלמת? מושלמת פלוס.

במזל גדול הזמנתי בבוקינג את החדר האחרון שהיה פנוי במלון חמישה כוכבים לזוגות בלבד בשם אליסיום. הוא נראה טוב מאוד בתמונות. המיקום טוב, הציון בבוקינג טוב ובוקינג אף פעם לא אכזבו אותי, די קרוב לשדה התעופה, והמחיר של הרגע האחרון היה שיחוק.

מפה לשם, בעודי עושה תרגילי נשימה כדי להירגע מהלחץ האטומי בו הייתי

נסענו, שוב, לשדה התעופה ויאללה, החופשה היוונית שלי מתחילה. באיחור של יום ואבדן כספי לא מבוטל אבל מתחילה.

נחתנו בהירקליון, עיר הבירה של כרתים ונסענו בלי וייז לכפר אנליפסי. כבר חצי מקומיים אנחנו מהפעמים הקודמות.

חנינו מול הכנסייה הקטנה וצעדנו לקבלה.

בקבלה שלחו אותנו להתרווח בלובי ומנהלת קשרי הלקוחות של המלון קבלה את פנינו עם מגבת חמימה לפנים ועם וולקאם דרינק מרענן.

כשהודיע לנו ששודרגנו לסוויטה עם בריכה פרטית שכחתי את כל מה שעברתי כדי להגיע לרגע הזה.

אופה אופה, איזה חדר. בחיים לא הזמנתי חדר כזה מחשש שהילדים יפלו לבריכה אבל מכיוון שרק שנינו פה, הסובל ואני, זה יכול להיות נחמד מאוד.

הזמנתי פנסיון מלא , קרי בוקר, צהריים, ערב ובין לבין, הנחנו את הפקלאות והלכנו לאכול.

אני הלכתי לאכול. אריק הלך למכון הכושר המאובזר של המלון כדי להשתחרר ממני קצת. אכלתי לו את הראש ב 24 השעות האחרונות.

מדובר במלון בוטיק שעוצב במחשבה רבה. זוג אדריכלים מכרתים הם בעלי המלון והם עיצבו ובחרו כל פריט בו. מהמבנה ועד הכפית. הכל בטוב טעם.

חדר האוכל פתוח ומרווח עם נוף לבריכה ולים ואיזו בריזה- גן עדן. לא צריך מזגן.

בבופה ירקות טריים, גבינות, סלטים מיוחדים, סוגים שונים של לחמים, מנות חמות, בשר, דגים ומנות שמתאימות וצמחונים ולטבעונים. את השתייה מזמינים מהמלצרים ויש מגוון גדול שתייה חמה, קרה, חריפה. כמובן שיש קינוחים ופירות. בקיצור, זה לא חדר אוכל של הכל כלול באילת, עם כמויות אוכל הסטריות אבל ממש לא נשארים כאן רעבים.

קורונה? בכניסה לחדר האוכל יש עמדת מסיכות וכפפות שצריך לעטות ולשים רק בזמן העמסת הצלחות.

את הפרפה שלי, הנס היווני הקר, שתיתי במסעדה/בר המלון שממש מול החוף וגם שם, מי שבהכל כלול מזמין חופשי.

אריק הלך להציץ על חתיכות ולשתות כמה ליטרים של בירה בבריכה. אני ומצלמת האייפון הלכנו לחוף הפרטי של המלון שנמצא מעבר לכביש.

וככה, 4 ימים של סתלבט עברו להם ביעף. נחנו, אכלנו, שחינו בבריכה, הלכנו לים, ישבנו בבר, אכלנו, בריכה, חוף, אכלנו, השתזפנו, אריק שלח אותי להביא לו עוד בירה, אכלנו. קראנו, צפינו בנטפליקס, אכלנו וחוזר חלילה.

*כאן המקום לציין, שמי שקורה המלצה שלי לראשונה בחייו בטח חושב שאיזה מעפנים אנחנו שלא יצאנו מהמלון אבל זה הביקור המיליון שלי באי. והפעם רק התחשק לנו לנוח. באתר שלי תמצאו המון המלצות על טיולים בכרתים.

המלון הזה, שהוזמן ברגע האחרון הוגדר כהצלחה מסחררת. באמת!

ויש כאן עוד הרבה פינוקים, וספא וטיפולי יופי, ויוגה...לא הגענו לזה.

בערב האחרון החלטנו לצאת למסעדה מומלצת באחד הכפרים למעלה בהר, פקידת הקבלה שאלה אותנו מה לגבי ארוחת הערב המיוחדת. מתברר שלמי שמזמין הכל כלול מגיעה ארוחה אחת במסעדת החוף של המלון. חשבנו שנשב רבע שעה, ננשנש משהו קטן ונמשיך לטברנה.

בסופו של דבר גילינו שזו הפתעת השנה- מדובר במסעדת שף מעולה, עם כמה מנות וכולן משגעות, מנות כרתיות עם טוויסט.

כשסיימנו את הארוחה לא היה סיכוי להמשיך לשום מסעדה. עמוסים ומרוצים יצאנו לטיול רגלי בכפר אנליפסי כדי להוריד את האוכל.

הכפר אנליפסי הוא כפר קטן לאורך החוף. השורה הראשונה ליד הים מלאה בבתי מלון אבל כשנכנסים פנימה, לסמטאות (מהמלון ימינה וימינה) מגיעים לרחובות צרים עם בתים בני שני קומות, מספר חנויות וסופרים, וכמה מסעדות שלא יצא לי לדגום.

אם לא תקחו הכל כלול אתם בהחלט יכולים לאכול בטברנות שבכפר.

בחנויות התכשיטים נתקלתי בתכשיט הזה, של שתי דבורים, שמופיע בכל מקום. שאלתי את המוכרת מהו מסמל והיא ענתה שזה עוזר לפיריון.

"לא תודה" עניתי בצחוק. סגרתי את הבסטה. בדיעבד כשבדקתי, הצטערתי שלא קניתי שרשרת כזו. מדובר בסמל עתיק מאוד, דבורה מינואית, מתקופת הכרתיים הקדומים- המינואים שחיו באי ונכחדו במפתיע מסיבה לא ידועה. זהו העתק של תכשיט זהב מלפני כ 4000 שנה שנמצא בחפירות בשנת 1930 במאליה, די קרוב לכפר אנליפסי וכעת מוצג במוזיאון בהירקליון. הדבורים היו חשובות מאוד בציוויליזציה המינואית. הדבש שימש בטקסים לאלת האם, הדבורים מייצגות את התמיכה ההדדית והפוריות. אקנה תליון כזה בוודאות בביקור הבא.

חזרנו למלון ללילה אחרון באנליפסי. מחר, אחרי ארוחת הבוקר ניסע לאזור אחר באי , מערבה, לחלק השני ולמלון השני של החופשה הכרתית שלנו.