שבוע בקורפו למשפחה

לקורפו הגעתי אחרי שהילדים ובעלי אמרו בנחרצות שהם לא מוכנים לבוא איתי יותר לכרתים/רודוס/קוס ושהגיע הזמן לגוון. הסכמתי בלב כבד כי רציתי שכולם יהיו שמחים ומאושרים.

לא היה פשוט לבנות את החופשה הזו. הקורונה מאחורינו. כל העולם נושא פניו ליוון, הטיסות התייקרו, בתי המלון נחטפים כמו לחמניות מהמאפיה של ניקוס ובכלל לא פשוט למצוא בית מלון בקורפו ברמה שאני רגילה אליה. האי מלא בבתי מלון משפחתיים ודי מיושנים ומעט מאוד ריזורטים, והם יקרים מאוד!

אחרי שבוע מורט עצבים מול המחשב סגרתי לנו תוכנית מסגרת. כל התענוג הזה עלה לנו כלום כסף:  2700 דולר לכולנו, 4 נפשות. טיסה, 4 מזוודות, 2 בתי מלון,  8 ימים ורכב. שוב, זה כל הקטע בלהזמין בחורף לקיץ. חיסכון עצום.

הטיסה לקורפו ערכה שעתיים ורבע והכל הלך חלק. בשדה התעופה חיכה לנו וסיליס (פרטים בהמשך) עם שלט "משפחת לב" ולקח אותנו לחניה הצמודה לשדה התעופה, שם חיכה לנו הרכב. הוא אמר לנו להחזיר את הרכב לאותה החנייה, לצלם אותו ולשלוח אליו את התמונה כדי שידע מהיכן לקחת את הרכב בעוד שבוע.

מיד הפעלתי וייז כדי לנסוע למלון הראשון שהזמנו ולתדהמתי גיליתי שאין באפשרותי להתחבר. איזה עצבים! מטעויות לומדים,  רכשו סים יווני בשדה עצמו, היכן שמקבלים את המזוודות, סים מקומי לאינטרנט בלבד, הם יחליפו לכם סים במקום וצאו לדרך. הטעות הזו טמטמה אותנו 3 ימים כי נחתנו בשבת ורק ביום שני נפתחות החנויות. היינו צריכים למצוא חניה בעיר, בשיא החום והפקקים והלחץ. סתם מיותר! היות והיינו ללא אינטרנט, עצרנו אנשים ברחוב ושאלנו איך מגיעים למלון הראשון שלנו. קצת התברברנו אך לבסוף הגענו לחלום שנקרא פלאוקסטריצה (לקח לי שבוע לקלוט את השם). 

מדובר באחד האזורים היפים באי, אם לא היפה ביותר, והמלון שבחרתי נמצא בסנטר של הסנטר, יותר טוב מזה, אין! (סימנתי בחץ בתמונה למעלה)

המלון שלנו  Zefiros Traditional Hotel

חשוב לציין שהמלון לא נגיש. למי שקשה לעלות במדרגות שיוותר. המלון בנוי על צלע ההר, מול החוף. קומה ראשונה מסעדת המלון, קומה שניה ושלישית החדרים. הנוף והמיקום שווים את הכל, גם את הקלוריות של לעלות ולרדת כמה פעמים ביום. הבן של בעלת המקום עזר לנו לעלות עם הטרולי לחדרים. ראיתי את הנוף, כמעט התעלפתי. מה זה הדבר הזה? שונה כל כך מכל אי יווני שאני מכירה. צוקים, יערות, מי טורקיז. מדהים. 

התארגנו וירדנו לחוף המרכזי של פלאוקסטריצה. הוא נקרא אגיוס ספירידון. מימינו נמצא מיפרצון שנקרא אמפקי, ומשמאלו מפרץ/נמל בשם אליפה.  החוף היה עמוס תיירים שמגיעים ליופי הזה, אי אפשר להאשים אותם.  קנינו במכולת ליד שמשיה שליוותה אותנו לכל אורך החופשה והתמקמנו.

שימו לב, המים בחופים הצד המערבי של האי קרים עד מאוד. צריך להיות אמיצים ולהיכנס בבת אחת אחרת זה לא ילך. יש כאן אבנים די גדולות וצריך לנעול  סנדלים או נעליים אחרות שמתאימות למים.

בערב טיילנו לנו בחוף, ונכנסנו למסעדה שנמצאת מצד ימין על המים, היא נקראת וראחוס. האוכל לא עמד בציפיות שלי, אבל ממליצה לשבת כאן לקוקטייל מול הנוף.

בוקר טוב פוליאקוסטריצה, קמתי לפני הצרצרים וטיילתי עם עצמי בשני המפרצונים מימין ומשמאל. כשהכל שקט ורגוע זה יפה עוד יותר.

על הדרך גיליתי שבמפרץ שמשמאל למלון, אליפה יש טברנה שנראית לי הדבר האמיתי. נדגום אותה בהמשך.

בשמונה נפגשתי עם ביתי טל לארוחת הבוקר של המלון. יש מספר ארוחות בתפריט מהן ניתן להזמין (כלול במחיר, המחיר הוא למי שמגיע מחוץ למלון) . 

ניסיתי את ארוחת הבוקר היוונית והיא הייתה מצוינת. המלצרית מגישה לשולחן ע"פ הזמנה והמנות יפות ומשביעות וכוללות גם קפה/תה/מיץ ועוד. מאוחר יותר התעוררו הגברברים והצטרפו לארוחה.

היום השני שלנו באי נפתח בהפלגה בסירת דייגים. המזח נמצא ממש מולנו. מכיוון שרק מלראות את הסירה נעה במים חטפתי סחרחורת, שלחתי את החברה ונשארתי עם שתי הרגליים על הקרקע, לא לפני שהשבעתי אותם שיצלמו לי תמונות להמלצה.השייט עולה 10 יורו לאדם. מטל, בת 12 ,הם לא לקחו כסף מכיוון שהיא נחשבת לילדה. אין לי בעיה עם זה. אחרי כשעה החברה חזרו מאושרים ומלאי חוויות. היה להם ממש כיף והם שטו לכל החופים היפים שבאזור, ראו דגים, מערות ועוד. בקיצור, מומלץ. 

שוב חזרנו לנו לחוף לבטן גב, גלידות ועוד פינוקים.

כשהרעב הגיע, לקחתי את החברה לטברנה שגיליתי בבוקר, בחוף אליפה ALIPA . שמה לימני limani . היא מוצלת ע"י עץ גדול ופרגולה ונעים לשבת בה גם ביולי אוגוסט. מדי פעם נכנס דייג יחף ומביא את השלל שלו טרי מהים! 

הזמנתי לנו מנות שאני יודעת שיהיו מעולות, צלעות כבש, קלמרי מטוגן, סלט יווני, סגנקי (גבינה מטוגנת) והכל היה טעים! אחרי האכזבה מהמסעדה של הערב הקודם, חזר לי הצבע לפנים. ברקע הייתה מוזיקה יוונית שאני אוהבת, הזמר האהוב עלי נוטיס ספקיאנקיס, אז בכלל הייתי מאושרת.

באחד הערבים אמרתי לחברה שצריך לצאת קצת להסתובב באזור ושראיתי שילוט לכפר שנקרא דוקאדס. עשו לי פרצוף אבל נכנסו לרכב. נסענו ממש מספר דקות והגענו לכפר קורפואי טיפוסי. בתים עתיקים צבועים באדום, גגות רעפים, שדות, מלא עצי זית עם גזעים עבים שרואים עליהם שהם בני מאות שנים. ירדנו במרכז הכפר וטיילנו קצת רגלי. הילדים ובעלי הסתכלו עלי בקוצר רוח. "יאללה אמא, סיימי כבר עם התמונות ובואי נחזור לחוף". הבנתי עם מי יש לי עסק... אם תגיעו לכאן, יש במרכז הכפר שתי מסעדות. השמועה אומרת ששתיהן טובות מאוד, לצערי לא הצלחתי לבדוק בגלל הנודניקים שבאו איתי לחופשה הזאת...

למחרת החלטנו לדגום חוף נוסף באזור. פשוט יצאנו מפלאוקסטריצה ומכיוון שהיינו ללא וייז החלטנו ש "מה שיוצא אני מרוצה". ראינו שלט ימינה LIPADES ופשוט פנינו. כביש צר הוביל אותנו לכפר. מימין ומשמאל בתי מלון קטנים עם גינות יפות וברכות שחייה. המשכנו עם הכביש עד שהגענו לירידה תלולה מאוד לכיוון החוף. בקושי הייתה שם חניה. מציעה לחנות למעלה ולרדת ברגל, אחרת קשה מאוד להסתובב וצריך לעלות את הכל ברוורס.

תשמעו, יופי של חוף! תראו את התמונות. גם פה, כמו בכל החופים, ניתן לשכור סירה, סירת פדלים, סאפ. מה שרק תרצו. 

יש שתי מסעדות על החוף והן רבות ביניהן מי תוריד יותר את המחיר לגירוס, כך שקנינו גירוס מעולה ממסעדת המלון. זה עלה 3.5 יורו כולל שתיה קלה או בירה. גם טעים וגם משתלם. הזמנו עוד מנה. 

בסיום יום הכיף הזה הגעתי למסקנה שהיה נחמד מאוד לקחת כאן מלון קטן ולשהות יומיים שלושה לפחות. אהבתי. חזרנו לפלאוקסטריצה וכאילו לא אכלתי לפני חצי שעה, בדקתי מה מצב ה-בוגאטסה, המאפה היווני המתוק (וניל) האהוב עלי ואיך עושים אותו בקורפו. ממש מימין למלון יש מאפייה קטנטנה. קניתי, טעמתי. טעים, זו האמת, יסלחו לי הקורפואים אבל בכרתים זו ליגה אחרת.

הסתיימו להם שלושה ימים בפלאוקסטריצה ובחוף המערבי של קורפו. את החלק השני של החופשה שלנו תכננתי בחוף המזרחי, דרומית לשדה התעופה ולעיר הבירה קרקירה. הכפר נקרא מוראיטיקה. למה בחרתי את האזור הזה? כי חיפשתי חוף שגם יתאים יותר למשפחה וגם שיהיה פחות עמוס. המים כאן חמימים וצלולים, די רדודים ורצועת החוף עבה. מעולה והרבה יותר בטיחותי למשפחות עם ילדים קטנים. על החוף יש מסעדות ומיטות שיזוף, בקיצור- רציתי פחות טיולים ויותר בטן גב. חופשה או לא?  מכיוון שהריזורטים באי יקרים מאוד, בחרתי לנו מתחם דירות בשם מריני MARINI. המחיר היה מעולה עד מצחיק לדירת שני חדרים ומטבחון, במרחק כמאה מטרים מהחוף. למתחם גינה נפלא ומטופחת. ציון 9.8 בבוקינג.

הדירה ממוזגת, טלוויזיה שטוחה בכל חדר, מגבות מוחלפות כל יומיים. מול הדירה יש סופרמרקט וזה היה כל כך נוח שכמה פעמים ביום קפצנו לשם לקנות גלידה/חלב/לחם/פירות ומה לא. הגענו והתמקמנו. תוך דקות צעדנו לחוף ותפסנו מיטות שיזוף, 5 יורו למיטה ליום שלם. הזמנו פרפה, נס קפה קר ומוקצף שהיוונים שותים לאורך כל היום. גירוס, גלידות, בקיצור, באה מנוחה לייגע.

מהחוף המזרחי של קורפו ניתן לראות את יוון היבשתית אי שם באופק. רואים?

בערב יצאנו לרחוב הראשי של מוראיטיקה, 5 דקות ברגל, ומצאנו מסעדת פיצה מעולה בשם דולצ'ה ויטה. חזרנו אליה עוד בהמשך החופשה וטעמנו גם את הפסטות שמכינים בתנור הפיצות.

עוד מקום מעולה שמצאתי ברחוב הראשי הוא דוכן דגים טריים שמבחינתי היה השוס של החופשה הזו. הוא נקרא pesce  ויש בו רק 5 שולחנות קטנים. זה כל הסיפור. הדייג, אישתו ובנם מכינים סי פוד טרי טרי, מטוגן או על הגריל. ללקק את האצבעות ובמחיר מצחיק. את המנות הם מגישים עם ציפס תוצרת בית וסלט כרוב מיוחד לאללה. התאהבתי! 

הבטחנו לילדים פארק מים וקיימנו את ההבטחה. נסענו כארבעים דקות לאקווה לנד. הוא לא ממש רחוק אבל הכבישים הצרים הכתיבו לנו נהיגה איטית וזהירה. היום הזה היה מצוין. אל תפספסו. פארק מעולה, נעים, נקי ומטופח ויש כאן מגוון גדול של מגלשות לכל גיל ולכל רמת פחד. אני התמקמתי על מיטת שיזוף מתחת לעץ גדול וקראתי ספר המשך שעות. הילדים עשו כיף חיים. אסור להיכנס למתחם עם אוכל, קנינו במקום. מחירים הוגנים ואיכות טובה. אם תקנו מראש דרך האתר תחסכו כמה יורו לאדם. 20-30 יורו כניסה, בהתאם לגיל. אם מגיעים אחרי 12:00 זה עולה פחות. הפארק נסגר בשעה 18:00. בצמוד אליו יש בית מלון שמתאים למשפחות עם ילדים. 

בערב עוד הספקנו לקפוץ למסונגי, הכפר השכן למוראיטיקה. נהר מפריד בין שני הכפרים וניתן לחצות אותו בסירה (יורו לאדם) או דרך הכביש הראשי בהליכה /בנסיעה. החוף כאן צר יותר והבתים/בתי מלון מגיעים כמעט עד המים. יפה כאן. אין מה לומר.

בלילה הודענו לזוג המבוגר, בעלי מתחם הדירות, שלפנות בוקר מסתיימת חופשתנו ואנו חוזרים לישראל. בעל המקום נתן לנו מתנה, מזכרת מקורפו והבטיח שיתעורר לומר לנו שלום. לא היה לי נעים, אבל הוא עמד על שלו ובאמת בארבע בבוקר הוא הגיע כדי ללחוץ לנו את היד וברך "קלו טקסידי" נסיעה טובה. יפה מצידו. מרגש.

תמה חופשתנו בקורפו. השבוע טס לנו ולא הספקנו להגיע למרבית המקומות באי אך מכיוון שהחלטתי שאת הטירונות שלי סיימתי בשנת 1993, ידעתי מראש שזה לא תהיה חופשה של לסמן וי על כל המקומות "שחייבים" להגיע אליהם ולהעלות תמונה לאינסטגרם. הגענו לנוח ולכייף בקצב שלנו. מקסימום נחזור שוב.

לסיכום השבוע בקורפו

לבית המלון הראשון בפלאוקסטריצה Zefiros Traditional Hotel לחצו כאן https://bit.ly/3PWfzq2 ציון 9.3 בבוקינג!

לדירה השניה בכפר מוראיטיקה   Marini Apartments   לחצו כאן https://bit.ly/3BchrGL ציון 9.8 בבוקינג.

עוד בתי מלון מעולים בקורפו תוכלו למצוא כאן  https://bit.ly/3wn5FUQ

וגם כאן https://bit.ly/3vaviaT (שתי סקירות בתי מלון מהאתר שלי )

השכרת רכב- ואסיליס, חברת פוקסיה. יצרתי איתו קשר בהודעה בפייסבוק. זה הפרופיל שלו https://www.facebook.com/vasilis.koulouris.94 

ואפשר גם בוטטסאפ 00306948386266

מסעדות שאהבתי:

1. לימאני בפלאוקסטריצה, חוף אליפה. חפשו את העץ. קל למצוא.

2. מסעדת פיצות דולצה ויטה. כביש ראשי מוראיטיקה.

3. pesce בר דגים. כביש ראשי מוראיטיקה. 

אקווה לנד פארק מים.  הזמינו כרטיסים מראש בהנחה. https://aqualandcorfu.com/

טיפים כלליים וחשובים לקורפו

קנו סים מקומי בשדה עם הנחיתה.

הכבישים צרים מאוד ומפותלים. נהגו לאט ובזהירות. שכרו רכב קטן.

המים בחוף המערבי קפואים. לא מתאים לכולם.

חובה להביא נעליים המתאימים למים, במרבית החופים יש אבנים וסלעים.

מי שסובל מבחילות בשייט, קחו כדור נגד בחילה חצי שעה לפני.

דבורים- האי מלא דבורים. הן לא עוקצות את מי שלא מתנכל להן אבל מי שאלרגי לעקיצות, שלא יגיע לקורפו. ממש לא!

בילוי נעים.